שיר של אחרי מלחמה

על המחברת המצהיבה שלי כתוב ד'1, מה שמתארך את תקופת כתיבת הסיפור המופיע בה לשנת 1986. כשמעיינים בסיפור, שנפרש על פני חצי מחברת (כולל איור משעשע במיוחד), אפשר להתרשם שהכותב קרא הרבה סיפורי הרפתקאות בחייו הקצרים. חבורת ילדים, הנחטפת על ידי כנופיה עלומת שם ומובלת למערה בהרי ירושלים, מתחילה מבצע היחלצות מסובך הכולל אוצר אבוד, שלדים ועוד מרעין בישין אחרים. התיאורים הם בעיקר גראפיים והכתיבה ילדותית מאוד. אי אפשר לקרוא את הסיפור הזה מבלי להגניב חיוך ולהתרשם מדמיונו העשיר של הכותב. רגש לא תמצאו שם. מקסימום רגשות סלידה של אחד הגיבורים לבנות, שבאו לידי ביטוי במשפט המחץ "אוף, אני שונא בנות" שגם שיקף נאמנה את יחסו של הכותב באותה התקופה לבנות המין השני.

זה לא פשוט לכתוב על רגשות, בטח לא בגיל צעיר. דרושה יכולת ורבלית גבוהה לצד הכרה ברגשות עצמן ויכולת להביא אותם לכתב, באופן שיצליח להעביר אותם לקורא. לי לא היו תכונות כאלו בגיל 10 – ספק אם יש לי אותן גם עכשיו – אולם מסתבר שדור ההמשך שלי הצליח, שוב, לחפות על העדר יכולותיי וליצור לעצמו יכולות משופרות.

שבועיים בסך הכל ביליתי במילואים במהלך מבצע "צוק איתן". לא לחמתי בחזית אולם הרגשתי שותף למערכה שנכפתה עלינו. שבועיים מחוץ לבית. כבר הרחבתי לגבי תחושותיי בעקבות הגיוס לצבא, אולם נדמה כי לא רק אני הושפעתי מהלחימה. לפני מספר ימים, מצאתי בחדרה של מיכלי, 8.5 כזכור, שני שירים שכתבה בזמן שנעדרתי מהבית. שני שירים קצרים, בית ופזמון כל אחד, שהצליחו להעביר באופן מדויק, לפחות לי, את תחושותיה של ילדה קטנה שאבא שלה יצא למלחמה.

20140802_093908אבא מגויס
אבא שלי מגויס ולי
הוא חסר מאוד.
אני יותר מדי מתגעגעת
ולי זה מאוד קשה.

פיזמון
אבא שלי מגויס ואני עצובה
קשה לי מאוד והוא
חסר לי מאוד. אני יותר
מדי מתגעגעת


20140802_093923מלחמה
זה התחיל לפני
כמה ימים וזה כל כך
לא נעים. ילדים
והורים מסתתרים
בממדים וזה לא נעים

פיזמון
מלחמה, מלחמה, מלחמה, מלחמה
מבצע צוק איתן
היום ה-12, המבצע מתחת
לאדמת עזה, מלחמה

אלו לא השירים הראשונים שהיא כותבת. אבל אלו השירים הראשונים שהצליחו לרגש אותי. "מתי כתבת אותם?" שאלתי. "כשלא היית כאן", היא ענתה בנונשלנטיות. "ומה הרגשת?", הקשיתי. "תקרא ותבין", היא ענתה וחזרה למסך הטלוויזיה. אז קראתי. שוב. ושוב. אותי הם הצליחו לרגש משני טעמים: ראשית, החלוקה לבית ולפזמון (כולל שם השיר המודגש) ממחישים כי משהו בחינוך המוזיקלי שלי הצליח לחדור לילדה. שנית, ואולי אף יותר חשוב, יש כאן ביטוי מילולי לרגשות אמיתיים וכנים, שבהחלט עוברים גם לקורא. לא חסר לה דמיון עשיר (בכל זאת, משהו הצלחתי להעביר לה), אבל בכל הנוגע לרגשות, היא מצליחה, בגיל צעיר, לבטא אותן באופן מעורר הערכה.

שמעתי אתמול את "שיר של אחרי מלחמה" ברדיו. תמיד אהבתי את השיר הזה אבל לפתע, כאשר הבטתי שוב בדפים שכתבה מיכלי, המשפט "היא מחכה, אהובה כבר חוזר" קיבל משמעות קצת שונה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הולי גולייטלי  On אוגוסט 11, 2014 at 4:49 pm

    גם גאווה זה רגש. והצלחת לבטא אותו בצורה נהדרת בפוסט הזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: