מפגש גברים

השבוע הודעתי לאשתי חגיגית: מחר אני יוצא למפגש הגברים הדו-שנתי שלי. מה שהחל פעם כשיחה שבועית על בחורות, יחד עם כוס בירה ובוטנים בפאב בתל אביב, עבר אט אט שינמוכים בהתאם למצבו המשפחתי של כל אחד מהגברים שבחבורה. ממפגש שבועי עברנו למפגש דו שנתי, מתל אביב עברנו לפרברים, מבירות עברנו לקולה ומפיצוחים עברנו לפירות העונה. גם את השיחות על בחורות החלפנו בקיטורים על העבודה, סיפורים על הילדים והעלאת זיכרונות מהימים בהם יכולנו לדבר על בחורות ואשכרה לעשות משהו עם האינפורמציה הזו.

לאחרונה גילינו כי ארגון המפגשים האלו הפך למשימה של ממש. לא כי אין לנו זמן להיפגש, אלא מכיוון שכל אחד חייב לתאם את העניין עם אשתו. פעם היה מספיק טלפון אחד שעה לפני המפגש בכדי שכולם יגיעו עם מצב רוח. היום כדי לתאם מפגש, אנו נדרשים לאישור מכל אחת מהנשים שבחבורה. ונשים, כפי שאתם ודאי יודעים, לא תמיד החלטיות, לא בענייני בגדים ו-ודאי שלא בענייני שחרור הגבר שלהן בטרם הלכו כל הילדים לישון. יונתן לא יכול מחר כי אשתו לומדת, ערן לא יכול מחרתיים כי לאשתו יש סידורים ואביב לא יכול בשבוע הבא כי אשתו…טוב, האמת שהוא לא פרט, הוא פשוט אמר שאשתו לא מרשה לו. הבנו מיד והזזנו את המועד.

המפגשים הללו מאפשרים לי לרוב לבדוק היכן אני עומד ביחס לשאר חבריי. בעוד שפעם היינו משווים סיפורי כיבוש למיניהם (או דברים אחרים ברי השוואה) היום אנחנו בעיקר משווים קיטורים: למי רע יותר בעבודה ולמי קשה יותר עם הילדים. בכל פעם שנדמה לי שאת מה שקרה לי אף אחד לא יכול לנצח, אני נדהם לגלות מה עוברים אנשים אחרים. אני התחלתי בסיפור על הילד שלי, שפתח בתחרות ריצה עם אחותו הגדולה וסיים אותה בהתרסקות על אריח מדרכה שעמד בזוית הלא נכונה לצד הכביש. תחרות הריצה הסתיימה בריצה למיון, בתפרים ובאזהרה מהרופא להימנע מפעילויות כאלו בזמן הקרוב (לא שמישהו מהם הקשיב לו, או לי). ובכן, מסתבר שאלו דברים שקורים מדי יום, אמרו לי חבריי. מתי שרפת לאחרונה את הבית שלך?

ובכן, מעשה שהיה כך היה: הבת של יונתן החלה להתגרד לאחרונה בזמן השינה, מה שהוביל אותו למסקנה (ההגיונית) שיש במיטה שלה נמלים. כשלא מצא את הנמלים, החליט שכנראה יש עש בבגדים של הילדה (מאוד הגיוני) ומכיוון שכך, יש לחטא לא רק את המיטה אלא את הבגדים שלה (סופר הגיוני). בגלל הלחץ הוא הכניס את הבגדים של הילדה למיקרוגל (אין יותר הגיוני מזה). לאחר שלוש דקות, במהלכן התמלא הבית עשן וניידת כיבוי אש כבר הוזמנה, הוא הבין שיתכן וההחלטה לעשות סטריליזציה לבגדי הילדה במיקרוגל לא הייתה הכי הגיונית בעולם, בלשון המעטה. מה שבטוח. גם אם היו נמלים בבית, קרוב לודאי שהן נחנקו מהעשן.

וזה עוד כלום לעומת הילד הקטן של ערן, שהחליט לצייר עם הטושים של הגדול על הספה החדשה שנרכשה מאיקאה רק יומיים קודם לכן. אשתו ניסתה להוריד את הכתמים עם אקונומיקה – לא המהלך הכי חכם בעולם – וכך, הספה הכתומה החדשה הפכה לספה הכתומה עם-הנקודות-הלבנות החדשה (ועם קצת כתמי צבע שעדיין לא ירדו בצדדים). לילדים שלום.

 הסיפור של אביב היה כבר הזוי לגמרי. מסתבר שהבן שלו הפסיק לעשות את צרכיו. כך לפתע, ללא כל התראה מוקדמת, הוא הפסיק. לא ליום, לא ליומיים – לשבוע (והיד עדיין נטוייה). ההורים הלחוצים מכתתים את רגליהם בין הרופאים, שחלקם ממליצים על תרופות משלשלות וחלקם על פסיכולוג לילד, שבינתיים מסרב להתיישב בשירותים. אביב רצה גם להסביר מה קורה לבטן במצבים כאלו ומהן תופעות הלוואי בבית, אבל הפסקנו אותו באמצע. הנקודה ברורה – ניצחת!

וכך, מארבעה גברים שפעם החליפו חוויות  על כדורגל ובחורות, שפעם הורידו כמה בקבוקי בירה בערב אחד, הפכנו לחבורת חננות שלא שותה (כי נוהגים), שלא אוכלת (כי גידלנו כרס ואנחנו בדיאטה) ושמחליפה חוויות על היציאות של הילדים והשטויות שהם גורמים לנו לעשות (כי אלו החיים שלנו עכשיו). אבל אם אתם מצפים לשמוע כאן איזו נימת געגוע לחיים ההם שפעם היו מנת חלקנו, צר לי לאכזב אתכם – אני די בטוח שאף אחד מאתנו לא מתגעגע לחיים ההם. נכון, היינו רווקים ועשינו שטויות. אבל גדלנו מאז ולמרות שהילדים שלנו (והנשים שלנו) משגעים אותנו לפעמים, למרות שהם גורמים לנו לעשות דברים שבחיים לא חשבנו שנעשה (סטריליזציה לבגדים במיקרוגל למשל), אנחנו עדיין אוהבים אותם מאוד ולא ממש יודעים מה היינו עושים בלעדיהם. כי אחרי הכל, ילדים זה שמחה, לא?

הטור פורסם במקומון "גל גפן" ב-10.10.13 – לצפייה לחץ כאן!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: