זהירות: מיינסטרימיזציה ב-88FM

טענות רבות הושמעו בשנים האחרונות לעבר כיוונה של תחנת הרדיו 88FM בעקבות שינוי לוח המשדרים שלה. עד לאחרונה לא הייתי שותף לטענות אלו, בעיקר כיוון שחשבתי שהתחנה עדיין מציגה אלטרנטיבה אל מול תחנות המיינסטרים הגלגלציות למיניהן. בשבוע שעבר, לאחר ששמעתי את מצעד 100 הגיטריסטים הטובים ביותר בכל הזמנים ששידרה התחנה, התחלתי להרהר שוב בדבר.

מצעד 100 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים ששודר בחג השבועות (2011) היה מביך לטעמי. הוא היה מביך משני טעמים. הראשון היה ההגשה החובבנית, בעיקר של מגיש התכנית "נותן ברוק" בן רד והשני היה השירים שנבחרו, שהיו רחוקים מלשקף את יכולותיהם הוירטואוזיות של המדורגים. מעבר לעובדה שגם הדירוג עצמו היה קצת אבסורדי (קורט קוביין במקום ה-27? ג'ורג' הריסון במקום ה-13???), מדובר היה במצעד שהדגים בפעם המי יודע כמה שכוונות טובות לא בהכרח מובילות לתוצאות טובות.

אתחיל בעובדה פשוטה: בן רד אינו שדר רדיו. אין חולק על הידע העצום שלו במוזיקת רוק, אולם אופי השידור שלו הוא יותר של גרופי מאשר של שדרן. שדר רדיו אמור להביא ערך מוסף לשידור, להוסיף פרטי טריוויה מעניינים ופרשנות שמסתכמת בקצת יותר מ-"וואו" ו-"אדיר" או "גדול". מה למדתי לאחר שידור מצעד 100 הגיטריסטים? שבן רד שמע לראשונה על קינג קרימזון בטרמפ לאילת, שם גם שמע את Sweet Child of mine, בעת שנכנס לפאב המקומי. למדתי כמה מעריצים יש לו בקהילת הפייסבוק, כמה התחתנו בזכותו ושהוא חוגג יום הולדת 40 באיזה פאב ו…זהו (אגב ידידי, כשאומרים "זהו", רצוי לסיים משפט ולא להתחיל אחריו עוד חמישה נוספים ברצף, כפי שעשית פעמים רבות המהלך השידור).

במקום שיאתגר אותי על נפלאות הגיטרה של קנופלר, יספר לי מה עומד מאחורי השיר Layla או סתם יוסיף פרט טריוויה מעניין על הגיטרה של גילמור, במשך שלוש שעות השידור שהיו אמורות להיות המעניינות ביותר, האזנתי להגיגים וחוויות שלו מימי הילדות, סיפורים חוזרים ונשנים על קהילת הפייסבוק של "נותן ברוק" ואמירות אישיות שלו על המדורגים. אי אפשר היה להתעלם מהתחושה כי מי שעומד במרכז השידור הוא השדרן עצמו ולא הגיטריסטים המדורגים.

מילא, אם השירים היו מספקים אסמכתה לוירטואוזיות הנגנים, סביר להניח שהייתי משלים עם חוסר יכולתו של בן רד להחזיק שידור. אבל שירים כמו Bohemian Rapsody, Layla, The Unforgiven, Have a Cigar, Sweet Child of Mine ו-Suffergette City, מעבר להיותם שירים מוכרים (מאוד) ודאי שלא העניקו גושפנקא לבחירתם של בריאן מאי, אריק קלפטון, קירק המאט, דיוויד גילמור, סלאש ומיק רונסון (בהתאמה) כגיטריסטים בחסד. למעשה, זה אפילו מעליב שהשדרן ציין בשידור כי השירים נבחרו כדי שגם האנשים שחוזרים הביתה עכשיו מחופשת החג יוכלו להאזין לרדיו. אמירה כזו היא הסיבה להקמתה של גלגל"צ, לא של 88FM, שנועדה לתת למאזיניה את "המוזיקה הכי טובה ברדיו", לא המיינסטרימית ביותר ברדיו.

אם נוסיף לכך את חלוקת הזמן הבלתי הגיונית בעליל (כמעט שעה שלמה למקום הראשון?), נגלה שמישהו בתחנה פישל ובגדול.  עורך רדיו מנוסה היה מבחין מראש בבעיה שעשויה להיווצר כאשר נותרו עוד שעה וחצי של שידור והדרוג נמצא כבר במקום השישי. שדרן בעל תושייה ודאי היה מוסיף לכל מדורג שיר נוסף, או שם גרסאות ארוכות יותר של השירים. למה להשאיר את קנופלר וקלפטון עם שיר אחד (ועוד השיר הכי טחון שלהם) אבל להשאיר ארבעים דקות להנדריקס? אף אחד בתחנה לא שם לב לכך והתוצאות היו בהתאם. אני נטשתי ברגע שהבנתי מי היה במקום הראשון. אני מניח שאחרים עשו כמוני…

השורה התחתונה היא פשוטה: מצעדים כאלו, כמו שאר המצעדים שוודאי עוד יגיעו אחריהם, לא תורמים למיתוגה של התחנה כיוקרתית, אלא הופכים אותה לגלגל"צ נוספת. כי את Sultans of Swing של קנופלר או את Something של האריסון, אני יכול לשמוע בגלגל"צ. כי גם שדרנים שלא תורמים לי במאומה אני גם יכול לשמוע בגלגל"צ. ואם כבר השקעתם במצעד, נסו לערוך אותו בצורה קצת פחות חובבנית: ראיינו אמנים מובילים שיבחרו את המצטיינים שלהם, הביאו גרסאות שטרם נשמעו ללהיטי המדורגים, נסו אפילו להשיג ראיון עימם. כל ערך מוסף יתקבל בברכה. והכי חשוב, צאו מהקופסה: לקנופלר, קלפטון וגילמור יש עשרות שירים המדגישים את יכולותיהם הוירטואוזיות. אל תלכו על השירים המוכרים ביותר. יש מספיק תחנות שטוחנות אותם גם ככה ללא הרף…

וזהו!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הולי גולייטלי  On יוני 13, 2011 at 4:49 am

    או: מי לעזאזל נתן לו רשיון???
    ישר כח, מר תומר. סוף סוך ביקורת נכונה ונוקבת שלא מנסה להתנחמד. תמשיך כך.
    יורד בן רד מעל גלי האתר ויפה שעה אחת קודם!

  • קיקה  On יוני 13, 2011 at 8:09 am

    כן, זה היה שידור בעייתי. אבל דספרט טיימז קול פור דספרט מז'רז.
    ונכון שיכולת לשמוע את הבחירות הבנאליות-ברובן גם בגלגל"צ, אבל שם היית מקבל את דייר-סטרייטס אחרי איה כורם ולפני דודו אהרון. כלומר, בכל זאת יש איזה ערך לעובדה שאפשר היה להאזין לשירי רוק מאוגדים, ולא לאחד בשעה (כמו בגלגל"צ).
    הקריינות היתה בעייתית, אבל אם הבנתי נכון הבחירות היו של המאזינים ולא של השדרן. הוא הרי ציין בערך לפני כל שיר שהוא היה בוחר אחרת, אבל זו בחירת המאזינים. מה שאומר שהתחנה שעמדה לפני סגירה לפני כמה שנים זוכה עכשיו לפופולריות יחסית. ולכל דבר יש מחיר, כידוע.
    זו עדיין התחנה הכי ראויה להאזנה. ואני מנחשת שילמדו מהטעות-מרתון הזו לעתיד.
    התחנה היקרה-מפז הזו והשינויים שחלים בה הם באמת תמצית חיי ההישרדות התרבותית של העשור האחרון.

    • hanantomer  On יוני 13, 2011 at 1:11 pm

      בחירת הנגנים הייתה של הקהל, אבל בחירת השירים המייצגים אותם נותרה בידי המערכת שקצת פישלה לטעמי.
      אין חולק על תפקידה של התחנה כאיכותית וכמשמרת תרבות בישראל, הפוסט נכתב רק בכדי לוודא שגם הם לא שכחו זאת…

  • אסתי  On יוני 13, 2011 at 12:23 pm

    אני שמעתי רק כמה קטעים ובירכתי על הרעיון ועל העובדה שאפשר להאזין לסולו גיטרה של עשרים דקות…
    צריך להזכיר אגב, שהבחירה אינה של העורכים המוסיקלים אלא של הקהל שהצביע בפייסבוק.

    • hanantomer  On יוני 13, 2011 at 1:12 pm

      אני אוהב את התכנית של בן רד ומברך על כך שניתן להאזין למוזיקה הזו ברדיו בישראל. באמת.
      לא כל כך אהבתי את בחירת השירים שנעשתה על ידי המערכת, אבל אם זה המחיר שצריך לשלם בכדי לקבל סולו גיטרה של עשרים דקות, אשלם אותו בלית ברירה…

  • ימי הולדת  On אוגוסט 22, 2011 at 8:34 am

    אני באופן אישי דווקא מאוד אוהבת את הרדיו 88.. גדלתי על שירים וגיטרות שהוא שידר במהלך הלימודי התיכון שלי כיוון שזה הרדיו היחידי שהמערכת שלי טפסה על ההר הכרמל 🙂 אפילו יום הולדת ה-17 שלי חגגנו שהרדיו היה ברקע..

  • עפר  On ספטמבר 18, 2011 at 8:36 pm

    מסכים עם כמעט כל מילה בביקורת שלך על המשדר הספציפי הזה,
    אבל – צריך לשמור על פרופורציות.

    בסה"כ נהנה מאוד מהאזנה רצופה לתכניותיו של בן רד,אולי דווקא בגלל מה שאתה מגדיר "חוסר מקצועיות". קצת שגעונות אישיים, טעם אישי, התלהבות ודבקות במטרה הם לפעמים שקולים כנגד מקצועיות יבשה ונויטראלית.
    עפר

  • niv  On מרץ 7, 2013 at 9:48 pm

    כל המאמר הז הזה הוא ניסיון לשווק את גלגלץ מה שנקרא פירסומת לגלגלץ אז ככה מי שלא מבין במוזיקה פה זה אתה ולא בן רד נותן ברוק אחלה תוכנית והדבר היחיד שאני מסכים איתך זה בקשר לקורט קוביין הוא באמת לא גיטרסית ואם כבר נותנים לו להיות ברשימה הוא צריך להיות באיזה המקום האחרון אגב הוא אחלה אומן כותב ומלחין אבל הוא לא גיטריסת מספיק טוב וחוץ מזה אני לא מסכים איתך על כלום יש לך עוד הרבה מה ללמוד בקשר למוזיקה בקשר לסלאש והגאנז הם עשו סוג של מוזיקת מיינסטרים אין מה לעשות ואם זה מה שאתה אוהב אז באמת כדאי שתשמע גלגלץ ועזוב את בן רק ו88 אף אם בשקא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: