רדיו חזק

ההזמנה להתארח בתכנית Deja Vu של בני תבורי ב-90FM נעמה לי מאוד. מעבר לאירוח עצמו, הייתה זו הכרה רשמית גם בבלוג ובחוויות שהוא מצליח להעביר לקוראיו. הבלוג כבר מושך כמה מאות כניסות ואם בזכות תכנית הרדיו אצליח להגדיל את מספר הקוראים, לא יהיה מאושר ממני. על כן, רק על ההכרה הרשמית הזו בעבודתי, מגיעה לבני תבורי תודה גדולה: לא רק שהכיר בו, אלא גם נתן לו חשיפה נאה בתכנית הרדיו שלו.

שידור תכנית בשעת חצות אינו מושך, מטבע הדברים, קהל מאזינים רב ועל כן מאפשר בחירות מוזיקליות רבות ומגוונות. כפי שתראו מייד, השעה הראשונה הוקדשה למחוללי הזיכרון שלי מהעבר ואילו השעה השנייה הוקדשה למוזיקה ישראלית ורסטילית מהעשור האחרון. שילוב בין אדי ודר וכריס קורנל לבין גבע אלון ועמית ארז. יצא סלט. אבל לפחות היה טעים וערב לחיך (וגם לאוזן..).

גם המנחה התגלה כמקצוען אמיתי, למרות היותו סקאוזר. דיברנו על מוזיקה, ספורט, פוליטיקה ועוד מיני נושאים שצצים כך סתם ב-01:35 לפנות בוקר. קיבלתי חופש מוחלט להשמיע את כל שעלה בדעתי. "מבחינתי", אמר תבורי, "שים גם שיר של 40 דקות". כבוד.

לא פשוט להרכיב רשימת שירים לתכנית רדיו. נכון הדבר שבעתיים כאשר מדובר במוזיקה הפרטית שלך. את עשרות הדיסקים שיש לי בבית, צמצמתי לבודדים, מהם ניסיתי לדלות רשימה שתייצג אותי בכבוד. לא פשוט. כולם היו בניי והיה לי קשה מאוד לקבל החלטה שאהיה שלם איתה. גם עכשיו, כאשר אני מביט על רשימת השירים שנבחרה, אני מרגיש פספוס על כל אלו שלא נכנסו. לא נורא, אולי בפעם הבאה.

בעבר הגשתי פינה שבועית בתכנית "הקשר הישראלי" ברשת ב'. בצעירותי, הייתה לי גם תכנית מוזיקה ב-WFM. אני אוהב את המדיום הזה, שבמידה מסויימת מאפשר, כמו הבלוג, העברת מסרים באופן אנונימי, ללא צורך בקשר עין. מדובר במדיום שמצליח לשמר על מעמדו למעלה מ-100 שנים, תוך תחרות עם טכנולוגיות עדיפות פי כמה. הרדיו הוא אחד השרידים האחרונים לעולם שהיה כאן לפני 20 שנים, שריד של תקופת הילדות שכבר לא תחזור. טוב לראות שהוא עדיין שם, למרות המהפכות הטכנולוגיות הרבות שחווינו בשנים האחרונות.

להלן רשימת השירים:

1. Pearl Jam – Animal
2. Eddie Vedder – Society
3. Temple of the Dog – All Night Thing
4. Chris Cornell – Disappearing One
5. AC/DC – Thunderstruck
6. Joe Satriani – Summer Song
7. Muse – New Born
8. Dire Straits – Going Home (Theme from Local Hero)
9. David Bowie – Amsterdam
10. Cowboy Mouth – Born to Run (Springsteen Cover)
11. Francis Cabrel – Je t'aimais Je t'aime Je t'aimerai
12. Amit Erez – Last Night When I Tried to Sleep I Felt the Ocean With my Fingertips
13. Geva Alon – Wall of Sound
14. אלג'יר – קח את הזמן
15. רוקפור – שיר ערש
16. רמי פורטיס – הידעת
17. יעל לוי – אקליפטוסים
18. אריאל זילבר – ללכת עימך
19. שלומי ברכה – לפרק אותי

נשארו על רצפת העריכה:

Green day, Smashing Pumpkins, Skid Row, Neil young, Offspring, Arctic monkeys, REM, MC Solaar, Led Zeppellin, Bruce Springsteen, Flaying Baby, Asaf Avidan and more…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On אוגוסט 12, 2009 at 12:35 pm

    בני תבורי הוא אחלה מקצוען והתכנית שלו נהדרת, גם זה שהוא מעניק את החופש הזה, גם השיחות לפני, תוך כדי ואחרי השידור
    חייבים שיהיה אפשר להאזין ברשת לתכניות בפודקאסט כזה ולא רק בשידור חי חד פעמי
    אהבתי את הבחירות הישראליות שלך

  • חנן  On אוגוסט 13, 2009 at 8:16 am

    ורק שתדע שגם קצת ריכלנו עליך, על הבלוג המצוין שלך והרשימה שאתה הרכבת לתכנית…

  • יוני  On אוגוסט 22, 2009 at 6:48 am

    השבוע הלכתי לתומי ברחוב (74). פתאום ראיתי אנשים מתקהלים מול ה
    Beacon Theatre
    התברר שעמדה להתחיל הופעה של להקה בשם
    Chickenfoot
    שאלתי – שו
    Chickenfoot

    אמרו לי שזו הלהקה החדשה של סמי האגר (ואן הלן וטקילה קאבו וואבו), מייקל אנת'וני (ואן הלן), צ'אד סמית' (רד הוד צ'ילי פפרז), וג'ו סטריאני (פדיחות מול קולדפליי). כבר רציתי להמשיך בדרכי, אבל לפתע מישהו אמר שיש לו כרטיס אקסטרה לתת במתנה, אז דפקתי זינוק, לקחתי את הכרטיס ונכנסתי להופעה.

    האמת, לא ידעתי למה לצפות, אבל אני חייב לציין שהיה מעולה. הם נתנו הופעה נהדרת וסטריאני הפציץ בכמה סולואים רצחניים. הם אפילו הביאו את אמא שלו לבמה ונתנו לה טקילה. מה שכן, כבר לא הייתה לו רעמה מפוארת כמו אז כשפגשנו אותו בוירג'ין מגה סטור ואמרת לו שאתה מתל אביב 🙂 אגב, פה בניו יורק כבר אין יותר וירג'ין מגה סטור – וגם את טאוור כבר סגרו מזמן.

    עכשיו שאני חושב על זה, גם לי הייתה אז רעמה מפוארת. כבר שכחתי מזה…

  • חנן  On אוגוסט 23, 2009 at 8:11 am

    אני זוכר את המפגש הזה…גם ביקשתי ממנו שיסדר לנו כרטיסים להופעה שלו ובסוף לא קיבלנו ממנו כלום. לפחות הוא חתם לי על הדיסק שלו…

    לגבי הרעמה – עם הגיל כבר איבדנו עוד כמה דברים, חשובים לא פחות…העיקר הבריאות!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: