שגעון הגדלות של Themarker

ב-Themarker החליטו להגדיל את העיתון. שוב. כאילו שלא היה להם מספיק גדול קודם לכן. החליטו שרוצים גדול יותר. רבות כבר דובר על שיגעון הגדלות של העיתון הזה. כל פעם נדמה שגדול יותר הוא לא יכול להיות. וכל פעם הוא מפתיע מחדש. מי זוכר שלפני שלוש שנים הוא נראה כמו מוסף הנדל"ן של הארץ? לפני חצי שנה הגדילו שוב פעם ועיצבו מחדש. על הדרך גם הוסיפו מוסף סוף שבוע חדש. והנה היום, המפלצת מגיעה במתכונת חדשה: מוסף סוף שבוע עם 95 עמודים, אליו מצורף העיתון Themarker עצמו ומוסף נדל"ן. עד שמוצאים את הגלריה (שלא לדבר על הספורט), הילדה מתעוררת והשבת נגמרת.

תגידו, אתם באמת חושבים שאם תוסיפו עוד 30 עמודים, יותר מנויים יצטרפו? מילא הייתם מוסיפים משהו איכותי, משהו שונה שלא רואים בשום מקום אחר. אבל דווקא כלכלה? כאילו שכל מה שחסר לנו בעולם זה עוד ניתוח מניות מילד שסיים לימודי תקשורת לפני שבועיים, או עוד מאמר ביקורת על מדיניות האוצר מעיתונאי עם תואר במדעי המדינה. סליחה על הבוטות אבל יש לי הרגשה שמוספי הכלכלה במדינת ישראל גדלים בקצב שאינו פרופורציונאלי, לא לאירועים הכלכליים במדינה ולא לאיכות של העיתונאים שאמורים לסקר אותם. אולי אני הדיסלקט, אבל כפי שזה נראה לי, כקורא הארץ שמקבל אליו הביתה מעת לעת גם את ה-Themarker, לא רק שאין מה להוסיף, אלא שרצוי גם להפחית. ויפה שעה אחת קודם.

לא יודע מה איתכם, לי העומס הזה רק עושה רע. כמות הדפים בכל עיתון, באמצע השבוע או בסופו, היא פשוט בלתי נתפסת ועושה חשק בכלל לא לפתוח אותו. הרי האיש הכלכלי הממוצע היה מסתדר טוב מאוד גם בלי כל הכתבות/פרשנויות/דיווחים/רכילויות היומיומיים האלו. דיווח יומיומי בכזה נפח רק מזנה את התחום, הופך אותו ללא רציני. כל ילד עם 100,000 שקל בכיס וסטארט אפ בפוטנציה מקבל כתבת שער, כל הנפקה איזוטרית זוכה לכותרות ענק. על מה? ולמה? ואת מי לעזאזל זה מעניין?

אז נכון, אתם עושים כסף. יש דרישה לעמודי פרסום ועל כן, גם התוכן גדל. סבבה. אבל אם כבר אתם רוצים כסף ומוכנים להפוך סדרי עולם בשביל להרוויח יותר, מדוע אתם נשארים בפורמט רחב ההיקף של הארץ עצמו? הרי זה העיתון הכי לא נוח לקריאה בעולם. מצד אחד, כל כמה חודשים אתם מגדילים ומגדילים (לא לימדו אתכם שהגודל לא קובע?). מצד שני, מה עם הקוראים שלא רוצים כלכלה ושלא חושבים שהשמש זורחת ושוקעת מהמכנסיים של גיא רולניק? למה לא לדאוג גם להם? אתם מרוויחים וזה בסדר, אבל אל תפנו את כל המשאבים רק לבייבי החדש שלכם. תזרקו עצם גם לקוראים שרוצים לדעת מה קורה בעולם התרבות (שלא לדבר על ספורט). הרי גם זה יכול להביא לכם עוד קוראים. עם כבר לשנות, לכו עד הסוף.

בכלל, לא ברור לי כמה מוספי כלכלה עוד יכולים להיות במדינת ישראל. גם לא ברור לי כמה בכלל קוראים אותם. אני יכול להעיד שבמקום העבודה שלי, המקסימום שעושים זה לעלעל בעיתון ולהשליך אותו כלאחר כבוד לסל המיחזור. באמת. לא רק Themarker. גם גלובס ותאמינו או לא, אפילו כלכליסט. כמה כבר אפשר לקרוא על כלכלה? למי בכלל יש זמן? אין ספק שעולם הכלכלה גדל בקצב מטורף. אני יודע. אני עובד שם. אבל רבאק, עולם התרבות לא מתפתח בקצב מסחרר (שלא לדבר על עולם הספורט)? מדוע רק המוספים הכלכליים מתרבים כפטריות לאחר הגשם?

אני אמנם לא קורא הארץ ותיק, אבל ארשה לעצמי לנצל את הבמה ולשאול כיצד הפך עיתון קטן, יהיר ושמאלני, עם אג'נדה מוסדרת והיסטוריה מכובדת לעיתון כלכלי? עיתון הארץ הוא עיתון חשוב והאג'נדה שתמיד ליוותה אותו חשובה לא פחות, בייחוד על רקע ההתלהמות והעילגות שמפגינים כלי התקשורת האחרים. לרצות להרוויח זה לגיטימי. אבל אסור לשכוח את התפקיד המרכזי שממלא העיתון בשיח הפוליטי המקומי. כל מי שמבין בתקשורת יודע זאת. לא נראה לי ששוקן חסר הבנה בתחום. יכול להיות שגם הוא פשוט מאמין שהשמש באמת זורחת ושוקעת מהמכנסיים של גיא רולניק…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אריק גלסנר  On מרץ 1, 2008 at 8:26 am

    "הארץ" הוא עיתון דו-ראשי, שמאל מדיני-כלכלי (לעתים קיצוני) וימין כלכלי (קיצוני כל הזמן). הנקודה היא שהוא החליט לפני כמה שנים על ניתוח להסרת הראש השמאלי, והרופאים המליצו לא על כריתה אלא על ייבוש וצימוק הראש הזה, עד שיישור. דה-מארקר היה דוחה במיוחד הסופ"ש הזה עם רשימת הישראלים המצליחים בארה"ב. דוחה. וכן, יש משהו לא-אנושי בגודל של העיתון, כמו בתפיסה הכלכלית שמאחוריו , תפיסת המגה-מאקרו כולה, שנועדה למחוק את האינדיבידואל.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 1, 2008 at 9:02 am

    האם בכרך בן 95 העמודים נמצא מקום להתייחסות גם לצמיחת מדור הזנות ברשת שוקן.

  • אסתי  On מרץ 1, 2008 at 12:24 pm

    לא ככה?
    ונביא העניין הזה דהמארקר ששם את הכסף והחתירה אליו על הדגל.
    אין מתאים מזה לחגיגות השישים למדינה שקמה מתוך אידיאולוגיה של שיוויון וערכים הומנים סוציאליסטים

  • חיים  On מרץ 1, 2008 at 9:45 pm

    לא חבל על העצים [גם אם מגדלים וקוצרים אותם כדגן ] על זיהום האוויר ונפח הפסולת? אבל זה שוקן

  • גק"ע  On מרץ 1, 2008 at 11:13 pm

    השיקול היחיד שמנחה זה האם אפשר למכור עמודי פרסום. כל עוד אפשר
    יוציאו גם מוספים של אלף עמוד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: