מה הופך מדור ספורט למעניין?

מה הופך מדור ספורט למעניין? האם האיכות בהכרח מביאה כמות? או שמא הרדידות והפנייה למכנה המשותף הרחב ביותר היא זו שמושכת אליה קהל קוראים גדול יותר? שאלות אלו עומדות במרכזו של הבלוג המצוין "עומדים בשער", המתחקה מדי יום אחר עיתונות הספורט הישראלית. טענתו המרכזית של כותב הבלוג עלום השם היא שכלי התקשורת בארץ, העוסקים בספורט, רדודים להפליא. עילגות, קשרים בינאישיים, טובות הנאה ואינטרסים עומדים במרכז העניינים, תוך שהם דוחקים הצידה נושאים פעוטים כמו אתיקה, גילוי נאות ואמת בפרסום. הרוב המוחלט של הגולשים מזדהה עימו. הם דורשים איכות. בזים לרדידות הפושה בכל מערכות עיתוני הספורט בארץ. רוצים לשמוע על ענפי ספורט נוספים חוץ מכדורגל ולהכיר כוכבים נוספים חוץ מאבי נמני ואייל ברקוביץ'. לזכותו של כותב הבלוג יאמר כי הוא מוכיח את צדקת טענותיו מדי יום. לחובתו יאמר כי הפריזמה דרכה הוא משקיף על הנושא היא צרה למדי.

כלל בסיסי במכירות הוא לדעת מי קהל היעד שלך ולהתאים את המוצר הטוב ביותר עבורו. צר לי אבל הרוב המוחלט של חובבי הספורט בארץ אינם מתעניינים בשום דבר למעט כדורגל. רובם אינם שותפים לדעה הרווחת כי יש עוד ענפי ספורט מעניינים. הם אינם מבחינים בהבדלי האיכות בין העיתונים ואתרי האינטרנט, עליהם מצביע מדי יום הבלוג וספק אם אי פעם יבחינו באיכות גם אם זו תעמוד במרחק מטרים בודדים מהם. מבחינתם, תוכן מחוכם מדי אינו קריא. הוא מתפלסף ומדבר בשפה שהם כלל אינם מבינים. זו הסיבה שמדור הספורט של ידיעות אחרונות מדווח לקוראיו בשפה של בני 15, המלווה בתמונות גדולות להמחשת הכתוב. זו בדיוק הסיבה שהמדור (כמו גם העיתון עצמו), הוא הפופולארי ביותר בארץ. זו הסיבה שאתר הספורט הפופולארי ביותר באינטרנט (ONE) הוא אתר עילג וצהוב, שמעביר דיווחי ספורט בשבע שגיאות כתיב. זו הסיבה שאך לא מזמן, קנה האחד את השני. זו הסיבה שהם הכי מצליחים בארץ. הם מצליחים כי הם פונים לרוב האוכלוסייה. וזו, מה לעשות, אינה מתוחכמת כמו קוראי הבלוג, או כמו שכותב הבלוג היה שואף שיהיו.

פרנסי העיתון והאתר הבינו את מה שבערוץ 2 הפנימו כבר מזמן: בכדי להצליח, יש לרדת נמוך. איכות היא אמנם הכרחית, אבל ממש לא טובה לרייטינג. קצת עצוב אבל נכון. תרבות ספורט קיימת במדינות אחרות, לא אצלנו. יש כמובן את היוצאים מהכלל: עיתון הארץ למשל, שמתעקש להביא כתבות ספורט מתורגמות מעיתוני ספורט מהעולם. סגנון כתיבתו גבוה ולעיתים הוא אף חוטא ביוהרה. גם הוא בסה"כ פונה לקהל שלו, ששונה מהקהל של ידיעות ומעריב. אבל הוא נמצא במיעוט וזו גם הסיבה שמנויים אליו כמה עשרות אלפים בודדים. אפשר לבקש שכל מדורי הספורט יהיו כמוהו. הבעייה היא שאז אף אחד לא יקרא אותם.

ביליתי במילואים בימים האחרונים. לקחתי איתי את עיתון הארץ, שיהיה מה לקרוא. באחד הימים, ניגש אלי אחד הטבחים במטבח וביקש את הספורט. הוא בהה בו, הפך אותו (פעמיים), פתח, סגר ולאחר 2 דקות החזיר לי אותו. מה קרה, שאלתי אותו. מילותיו המדויקות היו אלו: "עזוב, העיתון לא בשבילי. לא מבין מה כתוב שם. אני קורא רק ידיעות ומעריב". דוגמה זו מיטיבה להמחיש את טענתי הקשה אבל הנכונה: רוב ציבור קוראי הספורט אינם מעוניינים כלל בדיווחים מרתקים על ענפי ספורט כמו הוקי, פוטבול או קריקט, כפי שקובלים שוחרי האיכות. כל מה שמעניין אותם זה כדורגל ישראלי, קצת כדורסל ותמונות של בחורות מעורטלות. זה ורק זה, הוא המתכון המנצח למדור ספורט שימכור. כל השאר לא ימכרו ולא יעניינו אף אחד. Show me the Money, אומרים מדי יום בעלי העיתונים לעורכים שלהם. תראו לי עורך אחד שיגיד שהוא מעדיף לפרסם סיפור שלא מוכר. סיפור שלא מביא רייטינג. ואם שאול אייזנברג זה רייטינג, נפרסם גם אותו. שיקפצו כל האיכותיים. להם אין משכורות לשלם.

טענה זו אגב, נכונה גם לשאר חלקי העיתון. היא נכונה לטלוויזיה שלנו, לרדיו שלנו. כל מי שמוכר תוכן הבין זאת מזמן. זה לא משנה מה אתה חושב. משנה מה חושב הציבור. ואם הוא חושב נמוך, כנראה שאתה בבעיה. ז"א, סביר להניח שתוכל למכור, אבל לקהל מאוד ספציפי, שספק אם יהפוך אותך לגוף התקשורת הפופולארי ביותר. קחו לדוגמא את ההצלחה שליוותה את מפגש הדיוויס של נבחרות ישראל ורוסיה בטניס. ניתן היה לדווח בצורה עניינית על הנושא, מבלי להזכיר או להראות את חלקי גופה הנאים של השחקנית/דוגמנית מריה שראפובה. ניתן היה לדבר על סטטיסטיקה, להסביר קצת לעם היושב בציון מהו הספורט הלבן. האם מישהו היה טורח לקרוא את העיתון, אם התמונה של שראפובה בבגד ים לא הייתה מעטרת אותו? האם האצטדיון היה בכלל מתמלא? ככה אנחנו: אם זו לא בחורה ערומה או כדורגל, זה פשוט לא מעניין. ככה דרך אגב גם נראינו באיצטדיון ברמת השרון: גונחים עצמנו לדעת עם כל חבטה של שראפובה וחושפים את פרצופו האמיתי של חובב הספורט הממוצע.

אני מעדיף את מוסף הספורט של הארץ. אני לא קורא (אלא עם כן אני במילואים) את מדורי הספורט של ידיעות ומעריב, בעיקר בגלל הסיבות שמניתי. אבל אני נמצא במיעוט. ועל כן, ספק אם אני מעניין את עורכי הספורט של ידיעות ומעריב. הם יכולים לנסות לקרוץ לי, אבל אז הם יסתבכו עם רוב הקוראים שלהם. יש סיבה לכך ששלמה שרף וז'וז'ו אבוטבול נמנים על כתבי ידיעות אחרונות. הם מדברים בשפת העם. הם מדברים להמונים וההמונים יכולים גם להבין מה שהם אומרים. לא הטעם שלי, אבל שוב, הבעייה היא אצלי. אני הוא זה שנמצא במיעוט.

בנק
ודה זו, ניתן להעלות את נושא הביצה והתרנגולת. יטענו רבים כי רמת כתיבה ודיווח גבוהה הייתה גורמת לקוראים להפוך איכותיים יותר. זה אולי נכון במקומות אחרים. כאן, במדינת ישראל הקטנה, ספק אם למשוואה זו יש ערך, שכן מדובר בבעיה עמוקה יותר, הקשורה למנטליות, שספק אם עורך עיתון כזה או אחר יוכל אי פעם לשנות. על כן, בכל הקשור למדורי הספורט, כנראה שאיכות היא אכן מילה גסה. משתמשים בה מדי פעם, אבל דואגים להחביא אותה ברוב ימות השנה ולהלעיט את הציבור במה שהוא באמת אוהב: הרבה צהוב המון רכילות ולפעמים גם קצת דיווחי ספורט. האמת: די בצדק. אם הייתי בעל העיתון, הייתי עושה בדיוק אותו דבר: כותב נמוך, והולך לעשות מנוי לעיתון הארץ בכדי לקרוא גבוה.

 

* אני רוצה להתנצל מראש עם רשימה זו נשמעת מתנשאת, פוגעת או מעליבה. איני מזלזל באיש וחוסר הבנה בכל הקשור לאיכות מבחינתי, אינה מעידה דבר על אדם. אני בטח שלא יותר טוב מאותם אנשים עליהם אני כותב. נקודת המוצא הבסיסית שלי היא שכל עוד אני במיעוט, כנראה שמשהו אצלי לא בסדר ולא אצלם. אני אוהב ספורט כמוהם. אני פשוט מעדיף שיגישו לי אותו בצורה שונה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז כהן  On פברואר 16, 2008 at 8:40 am

    1
    לא רק מדור הספורט נמוך ורדוד. גם מדורי התרבות בידיעות אחרונות ובמעריב לא מגיעים לקרסולי "גלריה" של הארץ ו"תרבות גלובס"

    2
    העיתונים מנסים לפנות למכנה המשותף הנמוך, ולא למכנה המשותף הרחב.
    יש הבדל בין השניים, אבל אוהבים להתבלבל ביניהם.

    3
    ידיעות אחרונות ומעריב מאבדים קוראים בהתמדה כבר כמה שנים. הם מאבדים את הקוראים שלהם מלמעלה, מהעשירונים הגבוהים. אלה עובדות סטטיסטיות. ככל שאנשים הם בעלי רקע סוציו-אקונומי גבוה יותר, הם יקראו פחות את ידיעות ומעריב, ויותר את הארץ ואת גלובס

    4
    אני לא מבין את ההתנצלות שלך בסוף הטקסט. האפולוגטיקה מיותרת. אתה לא מתנשא, לא פוגע ולא מעליב אף אחד. אתה תובע ודורש איכות – וזו זכותך המלאה כאדם חושב. אחת הצרות הגדולות שלנו, שדווקא האנשים החושבים המשכילים ובעלי הטעם הטוב, מרגישים צורך להתנצל על היותם כאלה.
    אל תתנצל!

    5
    נושא הביצה והתרנגולת לא נחקר עד תום, בתחום העיתונות. אפשר להראות את מריה שראפובה גונחת ונאנחת, בתמונות סקסיות, ולצד זה לתת גם כתיבה רצינית ומושקעת, סטטיסטיקות ופרשנות ברמה גבוהה. זה לא חייב לבוא זה על חשבון זה.

    6
    אני בהחלט מסכים איתך שיש לנו בעיה מנטלית עמוקה וחמורה – ויחד עם זאת הוקי, פוטבול וקריקט לא יכולים לעניין כאן את האנשים, מכיוון שאין כאן פעילות בענפי ספורט אלה. אנחנו לא ארה"ב ולא בריטניה, אבל עובדה היא שאפשר לרתק אנשים עם טניס (ולא רק עם כדורגל או כדורסל)

  • גיל  On פברואר 16, 2008 at 10:41 am

    יש השפעה גדולה מאוד על איך שהספורט נראה. כבר נאמר בעבר שהעיתונות זה המקצוע היחיד שתחרות בו מדרדרת את הרמה. אני לא רואה סתירה בין כתיבה על ענפי ספורט פופולאריים לבין כתיבה על ענפים אחרים באותו זמן. התעסקות אינסופית ברכילויות לא תורמת שום דבר, ואי אפשר להצטדק שזה מה שהקהל רוצה.

    אגב, לכתיבת ספורט איכותית אפשר להיכנס לבלוג של רונן דורפן. הוא מראה שאפשר לכתוב על ספורט בהקשרים רחבים יותר ולא פופולאריים ועדיין ולהיות פופולארי באותה מידה.

  • גרביטציה  On פברואר 16, 2008 at 11:03 am

    ההגדרות שלך רחוקות מדיוק ומהאמת.

    הנה טעות ראשונה :

    "ידיעות אחרונות ומעריב מאבדים קוראים בהתמדה כבר כמה שנים. הם מאבדים את הקוראים שלהם מלמעלה, מהעשירונים הגבוהים. אלה עובדות סטטיסטיות. ככל שאנשים הם בעלי רקע סוציו-אקונומי גבוה יותר, הם יקראו פחות את ידיעות ומעריב, ויותר את הארץ ואת גלובס
    "

    א. טעות ראשונה:
    ידיעות אחרונות קודם כל, הוא לא מעריב, ולהפך
    יש הבדל ענק בכמות הקוראים!!! כשידיעות מנצח בענק. לך לקרוא כמה קוראים יש לידיעות וכמה למעריב. אז לשים באותו משפט ידיעות ומעריב זה כמו שתשים כדורגל עם כדורסל, וגם זה לא עובד.

    ב.
    ידיעות אחרונות לא מאבד גובה בכלל, להפך
    הוא נוסק למעלה מבחינת קוראי המדור, והעלייה נרשמת בהתמדה לאורך השנים, כהצלחה מסחררת.
    אנשים מכורים למדור הספורט בידיעות.

    ג.

    אנשים בעלי מעמד סוציו אקונומי גבוה, שיחסית הם מעטים מאוד לעומת מרבית האוכלוסיה תמיד ניסו לקרוא הארץ, בלי קשר למדור ספורט זה או אחר, ניסו גם לקרוא גלובס, אבל שוב, משום שיחסית יש המון עניים ומעט עשירים בישראל, כך זה בא לידי ביטוי גם בקריאת עיתונים.

    הרוב קוראים ידיעות.

    ד.

    לידיעתך:
    מרבית הכותבים היום בהארץ עברו השתלמות של כמה שנים בידיעות, אבל לא הצליחו לעמוד בלחץ של העבודה והדרישות של ידיעות, ופרשו לגימלאות להארץ.

    ה.

    כדאי להכיר מקרוב נתונים לפני ששולפים אותם כמו
    מתאבק סומו.

  • בועז  On פברואר 16, 2008 at 3:04 pm

    1

    ידיעות אחרונות ומעריב­ רשמו ירידות. מעריב רשם ירידה דו ספרתית ב-2007 ב-17%, כ-11.5% פחות משנה שעברה. ידיעות אחרונות רשם ירידה מתונה יותר של 3.5% "גלובס" רשם עלייה של 6.25% בחשיפתו ביחס לשנה שעברה, והגיע לחשיפה של 3.4%.
    http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-152395-00.html?tag=14-53-19

    2
    "בשנים האחרונות ובעיקר בשנתיים האחרונות , הייתה מגמה עקבית של ירידה בקריאת עיתונים יומיים ועיתוני סוף שבוע וכן ירידה בשימוש בהאזנה לחדשות ברדיו"

    יונתן שלט, – סמנכ"ל TNS/טלגאל מקבוצת TNS/טלסקר
    http://www.pcon.co.il/v5/NewsMeanItem.asp?id0=86

    דחיקתם של מעריב וידיעות אחרונות ממרכז העשייה התקשורתית בישראל היא תופעה מתמשכת ובלתי ניתנת לעצירה, למרות ששני העיתונים החליפו עורכים ומנסים לשנות קונספציה והם עוסקים עכשיו בעיקר בשולי ולא במרכזי.

    הנתונים, לפי TGI
    "הארץ" עלה בכ-14% ברמת החשיפה שלו ב-2007 והגיע לרמת חשיפה של 7.4%. עליית "הארץ" היא מגמה הפוכה למגמה בחשיפה לשני העיתונים הגדולים – "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" – שרשמו ירידות.

    "מעריב" רשם ירידה דו-ספרתית של 11.5% ונחשף ב-2007 רק ל-17%.

    "ידיעות אחרונות" רשם ירידה מתונה יותר של 3.5% ונחשף ל-38.4%.

    "גלובס" רשם עלייה של 6.25% בחשיפתו לעומת 2006

  • יואב ויכסלפיש  On פברואר 16, 2008 at 5:12 pm

    חנן השאלה היא לא מה הקורא רוצה אלא מה נותנים לו לקרוא. ידיעות מעריב והארץ הם מותגים בזכות עצמם וקשה לי להניח שמדור הספורט משפיע באופן יותר ממזערי על תפוצתם. ידיעות פונה להמון הנבער מעריב פוזל לשני הכיוונים והארץ מכוון גבוה אבל גם יורד נמוך לרמת סודות מחדר ההלבשה. בכל שלושת העיתונים יושבים עורכים שרודפים אחרי הסקופ המופרך ביותר במקום אינפורמציה מעשירה ולכן נותנים פתחון פה לכתבים מסוימים במקום לטפח את הכתבים שמביאים ערך מוסף ולא ניוזים מטופשים עם ציטוטים אנונימיים וספקולציות.
    מדור הספורט ממלא בין היתר זירת התגוששות בין כתבים ועורכים למושאי הכתבה. רבת עם המאמן? תכתוב שהוא מועמד לפיטורין, חשבונות אישיים נפתחים ונסגרים שם והכל על חשבון הקורא התמים שמשחיתים את נפשו הצעירה
    סיבה נוספת לעילגות היא הזלזול בעבודה טלפון למאמן ויש לך כותרת, רוב הכתבים מרוויחים מעט ולכן אין להם סיבה מיוחדת להתאמץ.
    דומני שישראל היום הביא בשורה חיובית זה העיתון היומי היחיד שהעורך שלו לא צמח בשדות הרפש של הסודות מחדר ההלבשה

    לגבי האינטרנט חבל להשית יותר מדי מילים על אוסף האינטרסים של "אתר האשפה והריכולים", נותר לתהות האם יתר האתרים החליטו לשמור ממנו מרחק או לרדוף אחרי פרסום ראשון וראיון מיוחד

    אגב בעניין הבלוג של רונן דורפן, כבר כתבתי שם באחת התגובות שהוא משייט בגובה 20 ק"מ מעל מדור הספורט של ידיעות

  • גרבי טציה  On פברואר 16, 2008 at 5:56 pm

    שמת לב ל"ירידה" בקוראים של ידיעות לעומת הקוראים של עיתונים אחרים?

    אם לא שמת לב, תתבונן בנתונים שנית.

    הירידה בכללותה אכן ירידה, לגבי ידיעות אחרונות היא מזערית שבמזערית.
    ושייכת לעניין של שינוי קבוע ומתון שנובע
    לא מירידת קוראי ידיעות אחרונות.אלא מדברים זניחים.

    עם זאת, לכל יתר הדברים שכתבתי לא התייחסת, ,משמע
    קיבלת את העובדה שמדור הספורט של ידיעות אחרונות שולט באופן מוחלט בשוק הקוראים העניים
    של ישראל, כמעט 40 אחוזים מכלל הציבור בישראל קורא יום יום עיתון ידיעות אחרונות, ובכלל זה את מדור הספורט .

    אכן נתונים מרשימים ביותר.
    במיוחד אם נתייחס לפלח שכולם איימו שינגוס דרך האינטרנט.

  • קרליבך  On פברואר 16, 2008 at 6:35 pm

    אודי שרבני פה מהאתר הזה
    כתב כמה דברים יפים בהארץ והעיר, אני לא יודע למה הוא לא המשיך שם
    זכור לי רעיון עם מלימיליאן ועוד כמה אבל אין לי כח לגלגל……
    יש עוד כותבים טובים שנעלמו
    כמו ביבי ודורפמן שהזכרתם

    באמת רק צהוב נהיה פה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On פברואר 16, 2008 at 11:36 pm

    מעיתונות ללא מטרה, עיתונות צבועה, מגמתית, שפונה לעשירית האחוז של המליארדר שעושה את עצמו קורא הארץ ולא מבין מילה.
    עדיף עיתונות צהובה מעיתונות ללא קשר לקהל כלשהו שמנפנפת במאמרים מלומדים על גולים בשער
    והופכת עניין של הנאה למאמרי מערכת פילוסופיים בגרוש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: