תשובה לחלי גולדנברג. וגם לבועז כהן

 

ראשית, תגובה קצרה לחלי גולדנברג, שסיפרה על גירוש מבקשי המקלט מאריתריאה. עם כל האמפטיה שיש לי לנושאי זכויות אדם, ועם כל הצער והגינוי לדרך בה הם גורשו, מדינת ישראל איננה יכולה ואיננה צריכה להפוך למדינת מקלט לכל הנדכאים, המסכנים והמגורשים של מדינות העולם השלישי! ספק אם דעת הכותבת הייתה זהה, אם היו אלו 6 פלסטינים. הרי הם לא גורשו כי הם הגיעו מאריתריאה – הם גורשו כי מדינת ישראל איננה יכולה לאפשר לשוהים בלתי חוקיים להתנחל בשטחה, ואין זה כלל משנה מהיכן הגיעו. מאות פלסטינים מנסים מדי יום להסתנן לשטחה של מדינת ישראל עם טענות זהות לחלוטין. במה שונים אלו מאלו? כשם שאנו נלחמים באלו, המנסים לתפוס את פרנסתנו ומהווים סכנה לנו, לילדינו ולרכושנו, כך אנו צריכים להלחם בכל שוהה בלתי חוקי אחר, המבקש להתנחל אצלנו. למה? כי עניי עירך קודמים!

 

מצבה החברתי של מדינת ישראל בכי רע וכספה של המדינה אמור ללכת למקומות שם צריכים אותו, ולא למימון בתי הסוהר והמכלאות בהם מוחזקים השב"חים הללו. אנחנו גם יודעים טוב מאוד כי ברגע שהם יכנסו לאחד מבתי הסוהר הללו, הם לא יצאו ממנו כל כך מהר, תודות לבירוקרטיה הישראלית הידועה עליה אנו משלמים מכיסנו מדי יום. ואם המדינה (שזה אומר אנחנו) תממן להם עו"ד צעיר ומוכשר, הם אפילו יוכלו להשתחרר יום אחד. הם יחלו לחפש תעסוקה, שתבוא, מן הסתם, על חשבון מישהו אחר. במידה ולא ימצאו עבודה ולא יוכלו לזכות בדמי אבטלה, רובם יפנו לפשע. האם יש למשטרת ישראל יכולת להלחם גם בהם? האם לנו יש יכולת לממן זאת? כהורה להורה, אני חייב להקשות גם בנושא זה: אם היית גרה נניח בדרום, האם לא היית חרדה לדעת ששוהים בלתי חוקיים מאריתריאה מסתובבים בקרבת בית הספר בו לומדת הבת שלך? האם היית עדיין מאפשרת להם להיכנס למדינה ואף נותנת להם מקלט רק בשם זכויות האדם?

 

אני מגנה את השימוש בכוח באשר הוא אבל מצדיק את המדיניות שנוקטת מדינת ישראל בנושא זה. רבים הם החלכאים והמדוכאים המנסים לתפוס טרמפ על הדמוקרטיה הבירוקרטית להחריד של מדינת ישראל ולמצוץ ממנה כספים שאין ביכולתה להפנות לסקטורים אלו. השימוש בכוח הוא אמנם אכזרי ודורש גינוי אבל החיילים שעושים את עבודתם בגבול יודעים כי אם לא יפעילו אותה, הסיכוי כי 6 האזרחים הללו יעזבו את המדינה יום אחד הוא אפסי. ואם הפעילות שלהם מונעת ממבקשי המקלט להיכנס לתחומה של מדינת ישראל ולהשתמש בדמוקרטיה ובבירוקרטיה הישראלית כתירוץ להתנחל אצלנו, אני אבלע את הרוק שיציינו זכויות אדם, אחוויר שיזכירו לי את השואה אבל אצביע בעד המשך פעילותם השוטפת. כי להיות פעיל זכויות אדם זה אמנם יפה ונחמד, אבל לא כשזה מגיע על חשבון הפרנסה שלי, או הביטחון של הבת שלי.

 

מנושא לנושא באותו נושא, נדמה לי שראוי להתייחס בפוסט זה גם לרשימה של בועז כהן, גורו המוזיקה שלי. בסוציאליזם אין שום דבר רע כל עוד מבצעים אותו כהלכה ובמדינת ישראל, מדיניות הסוציאליזם של מפא"י כבר איבדה מזמן את כיוונה ואת יעדיה ופינתה את מקומה מן העולם, בעיקר בגלל העובדים עצמם ולא בגלל המעבידים שלהם. ספק אם מרקס חשב שיגיע היום והעובדים יהיו אלו שינצלו את מעבידיהם. נדמה שגם אוון לא העריך שהעובדים יסרבו לצאת ולעבוד בגלל ששכרם מובטח, או בגלל שדמי האבטלה שלהם מובטחים. ספק אם אבות הסוציאליזם חשבו כי הסוציאליזם ימות בגלל העובדים, ולאו דווקא בגלל המעבידים. הסוציאליזם מת כי העובדים הרגו אותו, כי המדינה הבינה שאין ביכולתה לממן את כ-ל אזרחיה וכי היא חייבת לעודד אותם לצאת לעבוד.

 

הסוציאליזם אינו מועיל לכלכלה של מדינת ישראל ואת זה לא רק אני אמרתי. הסוציאליזם אולי טוב ביסודו, הוא אולי טוב במדינות אחרות, אבל בישראל פג תוקפו. הוא היה טוב למדינה שפעם הייתה כאן – למדינה שדגלה בערכים של עבודה קשה, סולידריות ואחווה. אבל הוא לא טוב למדינה שהפכנו להיות – מדינת ה"סמוך", מדינת ה"חבר דואג לחבר", מדינה המנוצלת לרעה על ידי העובדים, מדינה בה אנשים מתחזים לחולים ונכים בכדי שלא לצאת ולעבוד. יבואו אלו שיגידו כי יש כאן ביצה ותרנגולת: הרי אי אפשר לדעת האם הקפיטליזם גרם למדינה לשנות את עורה, או שמא היה זה הסוציאליזם. אומר רק זאת: לא הקפיטליזם הביא את מדינת ישראל למצב של פשיטת הרגל בו הייתה לפני מספר שנים. הייתה זו המדיניות הסוציאליסטית שעשתה זאת, מדיניות שבסיסה טוב אמנם, אבל התפתחותה הגיעה למימדים מפלצתיים. מהבחינה הזאת, הקפיטליזם "האכזר" פרץ לדלת פתוחה ומיגר את החולי והניוון שהשתלטו על המדינה כתוצאה מהסוציאליזם. הוא אמנם הביא עימו מחלות אחרות, קשות לא פחות, אולם בטווח הקצר (וגם בטווח הארוך), הוא פתח עבוד מדינת ישראל פתח מילוט לעתיד מבטיח יותר.

 

בכל טוב יש גם רע. גם לקפיטליזם יש את המחלות שלו וגם מנהיגיו אינם חפים משגיאות וטעויות, בטח ובטח אל מול יריביהם הסוציאליסטים. אולם נדמה כי בעת הנוכחית, מדובר בשיטה טובה יותר להמשך הצמיחה התקין של מדינת ישראל. כבודה של השיטה הסוציאלית במקומו מונח. היא תרמה להתפתחות המדינה והיית נכונה מאוד בשנים הראשונות שלה. אולם זמנה עבר, כמו שגם זמננו יעבור יום אחד. העולם נע קדימה ואם לא נאמץ את השינויים שהוא מכתיב לנו, שכוללים מפעם לפעם גם הקרבת קורבנות, לעולם לא נוכל לשמור על הקצב ונמשיך להשתרך מאחור.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ח ל י  On מאי 2, 2007 at 10:44 am

    אם היית גרה נניח בדרום, האם לא היית חרדה לדעת ששוהים בלתי חוקיים מאריתריאה מסתובבים בקרבת בית הספר בו לומדת הבת שלך? האם היית עדיין מאפשרת להם להיכנס למדינה ואף נותנת להם מקלט רק בשם זכויות האדם? –

    המשפט הזה הוא לטעמי משפט גזעני חנן. אני דואגת לילדה שלי מאד כמובן ואולי קצת יותר מהמומלץ על ידי המבינים בחינוך וכו' א ב ל ראשית אני מנסה בכל כוחי גם למתן את חרדותי וגם ובעיקר להסתיר אותם ממנה. ואני חוששבת שעד היום הצלחתי 🙂 –
    בוודאי שאני מפחדת שהיא תסתובב לבד במקומות שיש בהם אנשים זרים וכן, בעיקר גברים אבל בשום פנים ואופן אין מבחינתי הבדל בין אנשים זרים ברמת השרון, נתניה, עפולה או באר שבע ובוודאי שאין הבדל בין אותם אנשים כשזה מגיע לצבע עורם או מוצאם – גבר מאריתריאה שחצה מדברים ויבשות כדי להציל את חייו ולפעמים גם את חיי ילדיו הוא מבחינתי ניצול. אדם שהצליח בכח רצונו להציל את חייו מסכנת מוות ואם יש לו גם עיגון חוקי לטענתו על מפלט מדיני, אני אפתח את ידי ואציע לו חיים טובים במדינה שלי וגם אגב, אודה למזלי הטוב שיש לי מדינה להציע לו, כי לו, כבר כזו, ולי, פעם, לא כל כך מזמן, גם לא הייתה –

    אל תעשה לחברך וכו'.

  • ח ל י  On מאי 2, 2007 at 10:58 am

    העיקרון של 'אין להחזיר' (non-refoulement) – קובע כי אין להחזיר פליט למקום שנשקפת בו סכנה לחייו או לחירותו. לא רק לא לגרש שעה שהוא כבר נמצא בשטח המדינה אלא גם לא להחזיר כשהוא מגיע לגבולה. עיקרון זה הוכר גם בפסיקה הישראלית, בפרשת אל-טאיי נ' שר הפנים. בית המשפט העליון קבע במקרה זה (של פליטים עירקים שהוחזקו בכלא) לא רק כי לא ניתן לגרש פליטים למקום שבו נשקפת להם סכנה אלא גם כי לא ניתן להחזיק אנשים שלא ניתן להחזירם לארצם מטעמים אלו במעצר בלתי-מוגבל – ופסיקת בג'ץ האוסרת על הצבא לגרש פליטים בלי צווי גרוש –
    כלומר – מי שנתפס בשטח ישראל חייב צו גירוש כדי לגרשו מגבולות ישראל – אז מה אתה אומר?
    לא מעניין אותי החוק, פסיקת בג'ץ\ הבטחתו של צה'ל שינהג על פי החוק, פשוט לא מעניין אותי?

  • ח ל י  On מאי 2, 2007 at 11:01 am

    צ'טערת על הטרחנות אבל הנימוס מחייב –
    ציטוט בתגובתי האחרונה מהבלוג של נעמה כרמי

    http://www.notes.co.il/carmi/5561.asp

    פליטים, יהודים, למה ובגלל מי הוקמה האמנה.

  • הצועד בנעליו  On מאי 2, 2007 at 11:28 am

    נסה לכתוב את חלקו הראשון של הפוסט, כאילו אתה אמריקאי בזמן מלחמת העולם השניה. ארה"ב נמצאת במצב קשה של מלחמה ושל התאוששות משפל כלכלי גדול. היא לא יכולה להרשות לעצמה לקלוט את כל נרדפי וחלכאי העולם, נכון? עניי עירך קודמים וכל מה שכתבת כאן, נכון גם על היהודים המתדפקים בשעריך. (היכולים להיות במקרה סביך, הוריך).
    חייבות להיות דרכים לטפל בבעיה חוץ מאשר לכלוא ולגרש מיידית, והטיעונים של "בטחון הבת" שלך ממש מגוחכים, כי יש לפני הפליטים האלה הרבה הרבה אחרים שהם יותר מסוכנים מהפליטים ההיפותטים לבטחון הבת שלך, ואותם לא תציע לגרש.
    ואגב, גם אם 6 האזרחים האלה לא יעזבו את המדינה, ועוד כמה עשרות או אפילו מאות כמותם, זה ממש לא סוף העולם. את הדאגות האמיתיות כאמור, גורמים לי הרבה אחרים הנמצאים במדינה מתוקף "זכות אבות".

    ולגבי החלק השני, אתייחס רק לסיומת שלך "העולם נע קדימה ואם לא נאמץ את השינויים שהוא מכתיב לנו, שכוללים מפעם לפעם גם הקרבת קורבנות, לעולם לא נוכל לשמור על הקצב ונמשיך להשתרך מאחור."
    חשבת פעם לאן כל "ההתקדמות" הזאת של העולם אמורה להגיע, והאם כדאי להגיע לשם? אולי יש מחירים שעדיף "להשתרך מאחור" מאשר לשלם אותם, ואולי דווקא ה"ההשתרכות מאחור" הזאת היא העמידה מקדימה האמיתית (רמז: לא מעודף קפיטליזם נחשבנו פעם "אור לגויים").

  • חייש  On מאי 2, 2007 at 11:45 am

    מיצינו את כל הקטע הזה של ערבות הדדית, בשלה השעה להיות כל אדם לעצמו.

  • צופיה  On מאי 2, 2007 at 12:04 pm

    כשלחצי מהאנשים הגרים במדינה שלך אין מה לאכול
    ומליון ילדים מתחת לקו העוני, כשאין עבודה
    ויש רק סטטיסטיקות, כשאנשים חיים עם אוברסאראפט
    שמתנקם, אי אפשר להציע לאנשים זרים מקום פה.
    אנשים לא מתחזים לחולים, הטענה הזאת מופרכת מיסודה, יש אנשים רבים שהם נפגעים, פצועים וחולים בישראל, לאחר שנות אינתיפאדה קשות ומאות אלפי פצועים, וכל הסיסמאות האלה שאנשים לא רוצים לעבוד – הן שקר וכזב שהמציאה שרת העבודה דיאז אורה נמיר ומאז כולם בטוחים שזה נכון.

    במדינה שאין לילדים רבים מה לאכול, ולהורים אין עבודה, כשיש פערי ענק בין עשירים לעניים,
    ואנו רואים את המימצאים יום יום בעיתונות
    על העלאת המשכורת ב 40 אחוזים לעשירים לעומת
    האחרים, לא רק שאין פה סוציאליזם, יש פה בעיה
    שתהפוך עם הזמן והיא כבר בפתח – לבקבוק התבערה הכי גדול שיש.

    לכן, גם אם אנו מאוד רוצים לפתוח את המדינה לאנשים מסכנים, אין אפשרות טכנית לעשות זאת
    המדינה לא מנוהלת נכון, הכל הרוס, ופשוט אין אפשרות מעשית להביא לכאן אנשים נוספים אם אין
    לאנשים מה לאכול.

  • ג.ק.  On מאי 2, 2007 at 1:58 pm

    מספרים על יוסף טומי לפיד, שנדרש יום אחד (נראה לי בשליחות עיתונאית) לטוס מקצה אחד של אוסטרליה לקצה אחר, ובדרך, כך הוא כותב, הוא הביט ארוכות בחלון המטוס, מתבונן במישורים הענקיים שהיו תחתיו, ומשראה את הריק החל בוכה.
    שאלו מדוע? משום שהוא תהה כמה יהודים היו יכולים להינצל, אם היו חונים בשטחי הענק האלה, שממשלת אוסטרליה סגרה בפני היהודים בטענות דומות לאלו שמציג הכותב: אין כסף, אין יכולת קליטה וכו'.
    אין ספק שיש בהעמסת כל נדכאי העולם על מדינת ישראל להוות סכנה קיומית למדינה- השאלה היא האם קיומה רצוי לנו אם לא נעמיס, ולו קומץ המייצג את חלקנו בעולם? האם יש בכלל טעם במדינה יהודית שכל תכליתה לומר "לא עוד" והיא כופרת בתכלית זו?

  • בועז כהן  On מאי 3, 2007 at 1:20 am

    אנושיות היא המידה הנעלה ביותר והחשובה מכולן.

    מה מותר האדם מן הבהמה?

    לגבי העובדים הזרים:
    המדינה יזמה את הבאתם וכניסתם של עובדים זרים, כדי שיהיה מי שיבצע עבודות שאף ישראלי לא מוכן לבצע

    ואחרי שהביאו כל כך הרבה עובדים זרים, פתאום התחילו לרדוף אותם, וגם את הפליטים, וגם את אלה שנולדו כאן(!) והם ישראלים לכל דבר, כי הם מדברים עברית ושרים "קן לציפור"

    העובדים הזרים אינם מהווים איום על כלכלתה של מדינת ישראל.

    הם אזרחים למופת, ברוב המקרים, עובדים חרוצים המתרחקים מפשע ומסייעים לחולים ונזקקים.

    העובדים הזרים היו יכולים להיות ביטוי לחמלה היהודית, לכך שאנחנו לא באמת גזענים מסריחים הבודקים בציציותיו ובתחתוניו של כל אדם, ואם הוא יהודי, אז אין שום בעיה – אבל אם הוא, חלילה, ניגרי, או פיליפיני, אז רודפים אותו באכזריות איומה

    סוציאליזם בעיני הוא חלוקה יותר הגיונית ואנושית של ההון.

    ישראל לא תשרוד במצב הנוכחי, שבו המעמד הבינוני רק נדחק יותר ויותר אל העוני, בשעה
    ש-2% מהאוכלוסיה מתעשר יותר ויותר וצובר נכסים והון. זה לא יילך.

    ולהחזיר פליטים אל מקום שבו ברור לך שהם ימותו בו – זה בדיוק מה שעשו ליהודים שברחו מהנאצים.

  • אור  On מאי 3, 2007 at 4:17 pm

    די לנידנוד, אתם לא מחדשים כלום
    לא אתה ולא חלי הגאון ולא כהן
    חאלאס

  • שלומית הברון  On מאי 3, 2007 at 5:56 pm

    עם כל הכבוד לכל מה שמתחולל עכשיו בגרמניה (שאם נודה על האמת, אנחנו לא כל כך בטוחים שמה שמספרים שקורה שם אכן קורה שם), אנחנו לא יכולים לקלוט כל יהודי שמתדפק על דלתנו. ברור שעלינו קודם כל לעזור לשכנינו ולעצמנו וגם לנו לא חסרות צרות.

  • חנן  On מאי 3, 2007 at 5:59 pm

    עימכם הסליחה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: